הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
בעיית קשב וריכוז נקראת בשמה האחר ADHD או ADD. אנשים הלוקים בADD הם בעלי הפרעת קשב וריכוז אך לא בעלי הפרעת היפראקטיביות. קשייהם דומים וחוקרים טוענים שADD הוא ממשפחת הADHD. התופעות הנראות כאשר אדם לוקה בהפרעת קשה, ריכוז והיפראקטיביות הן:
הם אינם מסוגלים להיות קשובים לאורך זמן או שהם מרוכזים יתר על המידה אך לא במה שמסבירים להם אלא בדבר אחר הנמצא המקום. הם לוקים באימפולסיביות יתר. כלומר לא שמים לב לפרטים חשובים ולא מעבדים את המידע ופולטים אותו כמו שצריך. בהיפראקטיביות אפשר להבחין כשהלוקים בהפרעה זו נוטים לתנועתיות יתר. אצל מבוגרים זה מתבטא בחוסר שקט. הADHD נדיר בערך פי שלוש מADD. הפרעת קשב והיפראקטיביות הינה בעיה נפוצה מאוד בקרב כל שכבות האוכלוסייה בלי קשר לרמת האינטליגנציה. מאמינים שבישראל ההפרעה נמצאת בערך אצל כ5% מאוכלוסיית הילדים וכ3%-4% מאוכלוסיית המבוגרים. כשאנשים הלוקים בהפרעה זו גדלים, אין זה אומר שהבעיה נעלמה לחלוטין אלא שדרכי ההתמודדות שלהם טובות יותר. אין קשר בין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות לבין רמת איי קיו אך ישנם מדענים הטוענים שישנן תופעות נוירולוגיות אשר קשורות בהכרח להפרעת הADHD ועד היום, אינם יודעים להצביע בדיוק על בעיות אלו. אחת התופעות הניתנות להצבעה היא שחוקרים בדקו וגילו שכש30% מאוכלוסיית הסובלים מADHD נוטים לשרות בדיכאון (דיכאון קל בדרך כלל) . הקשר הפיזי בין 2 אלו נמצא באונה המצחית במוח.